דף הבית >> שיח נשים - הבלוג >> "את לא רוצה להתייעץ עם בעלך?"
 
"בעלך יהיה נוכח בפגישה?", הוא שאל ומיד עניתי שאני הבעלים של העסק ובעלי אינו עובד בו. חשבתי שכאן הסתיים העניין, אבל לא ידעתי שזוהי רק ההתחלה.

העסק שלי התחיל כשהחלטתי לשלוח לחברה שהתחילה עבודה חדשה מארז שוקולד למשרד. ראיתי בעיני רוחי איך היא מגיעה למקום החדש, מהוססת לא מכירה את הסובבים אותה ומארז שוקולד מקדם אותה בברכה. היה ברור שלי שזה יגרום לאנשים להציץ אצלה במשרד ועל הדרך להתכבד בממתק הזה, שמושך אליו אנשים. הרי לא סתם אומרים על שוקולד "מתוך עשרה אנשים, תשעה אוהבים ואחד משקר".
מאוד התפלאתי שבעידן של אינטרנט לא מצאתי (לפני כשלוש שנים), אופציות זמינות ואיכותיות למשלוחי שוקולד בוטיק. כמישהי שאוהבת לתהות "למה זה כך?" בדקתי את הנושא והבנתי שלא הרבה חברות רוצות להתמודד עם הנושא של משלוחי שוקולד, בגלל מזג האוויר החמים בארץ, שיוצר התמודדות לא קלה עם המשלוחים. מצד שני, מצאתי הרבה יצרנים מקומיים (שוקולטרים), שרוקחים שוקולד איכותי - שוקולד בוטיק (רובן נשים) והמוצר שלהן אינו נגיש לכל. כך נולד מיזם "שוקולאב" - משלוחי שוקולד בוטיק "כחול לבן" של מיטב היצרנים בארץ.

לא היה קל לצאת לדרך עצמאית. מצד אחד, לוותר על משרה בתחום השיווק בקבוצת "ידיעות אחרונות" ,לוותר על משכורת חודשית קבועה ועל מעמד ומצד שני, ללכת על הפוטנציאל הגלום במימוש החלום שמצאתי לנכון לקדם ולפתח. זו היתה דילמה לא קלה, שבסופו של תהליך גרמה לי לקפוץ למים ולפתח את הרעיון.

כעצמאית, נאלצתי בתחילת הדרך לעשות את רוב העבודה לבד: הקמת אתר אינטרנט, עריכת חוזים, יצירת שיתופי פעולה עם שוקולטרים, הקמת מערך שיווק, ניהול מלאי חשבונות ועוד.
כשהעסק התפתח והחלטתי לבנות אתר חדש, פניתי לאחת החברות המובילות במשק ותאמתי פגישה. יצר איתי קשר מנהל שיווק של החברה ושאל כבר בשיחת הטלפון האם בעלי יהיה נוכח בפגישה. לא הבנתי את פשר השאלה והשבתי בשלילה.
כשנפגשנו והוצאתי כרטיס ביקור שהיה רשום עליו "מנכ"ל ובעלים", שוב שאל מנהל השיווק אם אין עוד מישהו שמצטרף לפגישה. ציינתי בהומור ובנחמדות שלא. כשהשיחה הגיעה לשלב עלויות האתר וכמה כסף צריך להשקיע, הציע מנהל השיווק "אולי כדאי שתתייעצי עם בעלך?"
אני חייבת לציין שבן זוגי עובד באחד הבנקים הגדולים בארץ ואין לו שום נגיעה לעסק, למעט במסגרת שיתוף הפעולה הזוגי בינינו. כאן כבר התחלתי לנוע בחוסר נוחות בכיסא ושאלתי למה הוא כל הזמן מחפש את בעלי או את הגבר שעומד מאחורי העסק. הוא התבדח ואמר "לא, סתם תהיתי..." בכל זאת הבהרתי לו שוב ושוב שלבן זוגי אין נגיעה לעסק. תהיתי האם במקרה שהיה נפגש עם גבר מנכ"ל, האם הוא גם היה מציע לו "להתייעץ עם אשתו".

בעקבות הפגישה, סיכמנו שניפגש שוב אצלם במשרדים, לצורך פרזנטציה על האתר שהם מציעים. המזכירה שלהם יצרה קשר וציינה שנאמר לה שאני ובעלי מגיעים לפגישה. זה כבר היה השלב שבו נגמרה לי הסבלנות. הצעתי למזכירה בנחמדות את מספר הנייד של בן זוגי והמלצתי שמאחר ומנהל השיווק כל כך מעריך את "בעלי", כדאי שייפגש איתו. בן זוגי בכלל לא הבין במה מדובר והבהיר למזכירה שרק אני אחראית על העסק, שהוא אדם עובד וכל ההחלטות בנושא העסק הם שלי בלבד.
אז התחילו סדרת טלפונים של מנהל השיווק, שהתנצל וטען שהוא מאוד בעד נשים והוא לא מבין איך זה הגיע לזה והוא אפילו "מרשה לאשתו לצאת לעבוד". מנכ"ל החברה זימן אותי לפגישה דחופה כשהם הבינו שבגלל התנהלות של מנהל השיווק הם עומדים לאבד עסקה של סכום לא פעוט. מיותר לציין שלא עשיתי איתם עסקים ומאז, בכל פעם שנתקלתי בעוד מצבים בהם חיפשו את "הגבר" מאחורי המיזם או שהתייחסו אליי כאל מיידל'ה או כחמודה, העמדתי את בני שיחי על טעותם ולא נתתי למילים לחלוף לידי.

שפה היא חלק מעיצוב מציאות. למילים יש כוח להשאיר את התודעה בחלוקה המגדרית. ממש לאחרונה יצא לי ולבן זוגי להגיע למרכז תצוגה של מטבחים ולהתייעץ לגבי מטבח חדש שתכננו. הייתי מופתעת כמה השפה שם היתה שפה נשית לגמרי. "את זה יהיה לך ממש קל לנקות", אמרה לי המוכרת. "כאן יהיה לך מאוד נוח לשטוף כלים", הוסיפה במקום אחר. בן זוגי כאילו בכלל לא היה נוכח במקום מבחינתה, למרות שאצלנו דווקא הוא חובב הבישול והוא זה שיזם את שיפוץ המטבח.

למילים שאנחנו אומרים יש כוח לבנות מציאות מגדרית והמילים השגורות אצלנו באות מגברים ומנשים כאחד. כדי לחיות בחברה יותר מכבדת, צריך לתת את הדעת גם לשינוי התודעה באמצעות מילים.  

אתי כהן
מקימת מיזם "שוקולאב" www/chocolove.co.il- 1-700-50-50-39
ומתנדבת במנהלת נשים קרית אונו
ובעמותת "אחת אחת" בבקעת אונו לקידום נשים
 
 
Facebook
אחת אחת, מנהלת נשים בקעת אונו
טלפון: 058-4111614
מייל: infomnbo@gmail.com